כשהיה קטן, אמא של אל-עד אמרה לו, שלגדל אותו זה כמו לגדל שלושה ילדים. מאותו רגע הרגיש אשם על כך שהוא חירש, והתאמץ להיות כמו כולם. ההבנה שהוא שונה התעצמה אחרי מותה של אמו והתפרקות משפחתו. הוא הקים לעצמו משפחה חדשה, במרכזה הילד שהוליד בהורות משותפת עם יעלי, גם היא חירשת, ומסביבם חבריהם החירשים. בסרט, הוא מתעד בגוף ראשון את החיים שבנה לעצמו, מתוך רצון להציג בפני הצופים גרסה משלו למשפחה והורות. הסרט זכה בפרס הקהל בפסטיבל דוקאביב 2018.  ישראל 2017, 75 דקות. לאחר ההקרנה שיחה עם היוצר אל-עד כהן