"אני לא זוכר מתי בדיוק עלה בדעתי הרעיון לחזור לספר השירה הראשון שלי, "ימים סמויים"

וליצור אותו מחדש באמצעות מחיקה. אני כן זוכר את השניה המדויקת שבה השתכנעתי להתמסר לזה.

רכבתי הביתה על האופניים ולקראת אמצע העלייה הכי קשה, מאלה שדורשות ממך להתנתק

ולתת לגוף לעשות את שלו בלי להפריע, בדיוק אז צפה בדעתי כותרת הספר

והעובדה המהממת שבמחי מחיקת ארבע אותיות אפשר להעלות מתוכה על פני השטח

את מה שמכריז על עצמו כמסתתר. להפוך "ימים סמויים" ל-"מים מים".

אלכס בן-ארי בשיחה עם עדי אנגלמן , על פניה השונים של המחיקה כפעולה אמנותית. מחיקה כהתנגדות וכדיאלוג, כהחסרה וכהוספה, כאופן של קריאה וככלי להתבוננות בתהליכי יצירה. כל אלה ידונו דרך דוגמאות משירי מחיקה ומעבודות אמנות העוסקות במחיקה ודרך הפרויקט "מים מים".

אלכס בן ארי  כתב שירה מגיל צעיר ואף פרסם שירים לראשונה בעיתון "מעריב" לאחר תום שירותו הצבאי. בהמשך פרסם שירים ותרגומי שירה בכתבי עת רבים ובהם קשת החדשה, משיב הרוח, הליקון, תרבות וספרות הארץ, אורות ודג אנונימי.  כתב היד של ספר שיריו הראשון, "ימים סמויים", התקבל למפעל קסת לספרות ביכורים, וראה אור בשנת 2008 בהוצאת כרמל ובעריכת דוד וינפלד, הספר זכה בציון לשבח בפסטיבל השירה מטולה לשנת 2008 וב"פרס הליקון על שם המשורר רמי דיצני" לשנת 2014^[1]. ספר שיריו השני, "קורת השער" מורכב משירי האיקו וראה אור בסדרת "כבר" לשירה ובעריכת ליאת קפלן.

ספר שיריו השלישי, "התקווה 69" ראה אור ב-2018 בהוצאת מקום לשירה. זהו ספר שירה קונספטואלי המורכב מ-69 גרסאות של ההמנון שיוצרו באמצעות מילון אבן-שושן בפרוצדורה שהיא הרחבה של טכניקת ה-S+7 של אוליפו. חלקו השני של הספר הוא תיעוד מוער של ההתכתבות המסועפת שניהל המחבר עם חברות המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית אודות יצירת 69 שירי הספר.

בן-ארי הוא חבר בקבוצת משוררי ההייקו "ירח חסר" ואחד מעורכי כתב העת ננופואטיקה.

עדי אנגלמן, אוצרת וחוקרת אמנות, מייסדת ומנהלת אמנותית של עמותת מרסל לקידום אמנות ותרבות – פלטפורמה לפרויקטים מיוחדים באמנות ללא-מטרות רווח. בעלת תואר שני בתולדות האמנות מ-UCL, אוניברסיטת לונדון ותואר ראשון בתולדות האמנות ובהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב. פעילה באיגוד האמנים הפלסטיים.

השתתפות: 20 ש"ח

לינק לרכישה: 

 https://ironitrehovot.expo.co.il/FastRegister.aspx?seif=2112153