שִׂיחַת גֵּרוּשִׁין

הוּא מוֹזֵג קָפֶה לְעַצְמוֹ

אַחַר כָּךְ לִי

רוברטה בירי היא משוררת מסעירה. שירי ההייקו שלה לוקחים את הסוגה הצלולה והמתבוננת הזו

אל מחוזותיו הסוערים ביותר של הרגש: פרידות, יציאה מהארון, מות הורים, דמנציה, ניצול מיני, חיזור-

דומה שאין דרמה אנושית שאיננה מקופלת בין דפי הספר הקטן הזה וכל זאת בלי לוותר

על מבנה ורוחו של ההייקו הקלאסי.

שיחה עם חברי "ירח חסר": אלכס בן-ארי, שבחר ותרגם את השירים, דרור בורשטיין, עורך התרגום

וליאת קפלן, על חירות פואטית וחירות אנושית בתוך גבולות הצורה והנפש