"עכשיו אני חסר בית. זהו עונש הוגן. אבל אולי נולדתי כדי שאהיה לפה ל'אסירי העולם'?" אלה המילים שבהן מסיים צ'סלב מילוש, המשורר הפולני הגולה, את ספרו "הרוח השבויה".

שירתו של מילוש וספרי הפרוזה שלו – רומנים, מסות וספרים אוטוביוגרפיים, נושאים כולם את חותם הגלות ואת השאיפה לחופש. האם אפשר להלל את העולם כשהוא נתון בידי משטרים עריצים? האם נגזר עלינו לבחור בין ייאוש לציניות? על פי המתרגם והפילוסוף הרב דניאל אפשטיין, זו השעה לשמוע את קולו הלירי והשפוי של מילוש.