כפי שטוענים איל ויצמן ותומס קינן בספרם "הגולגולת של מנגלה", כדי שדימוי ירשיע (convict) עליו להיות משכנע (convincing). המחקרים של המכון לארכיטקטורה פורנזית הם כמקרה מבחן לתהליכי תיקוף, שנסמכים על "דיבוב" (animation) של אובייקטים, כגון תצלומים.

בעוד שעדות מצולמת התבססה בעבר על הראייה ונקודת המבט של הצלם, הדגש במחקרים אלו הוא על המדיה שרושמת מידע עוד לפני ההתערבות האנושית. זוהי עדות של החומר, שקודמת לעדות של הצופה. אולם החומר אילם ולכן דורש תהליכי "דיבוב" כדי להפוך לעדות תקפה ומשכנעת. שאלת הבעלות על כלי הדיבוב היא פוליטית, ולא רק טכנולוגית, שכן לרוב רק מדינות, משטרות וצבאות מחזיקים בכלים אלו.

מפגש עם רועי בושי, חוקר צילום, מרצה ביחידה להיסטוריה ופילוסופיה של האמנות, העיצוב והטכנולוגיה בשנקר ומרצה לתרבות חזותית וחומרית בבצלאל. על אסטרטגיות תיקוף אזרחיות של תצלומים, סרטים ורישומים אחרים, כדרך להתנגד לכוחה של המדינה לא רק לחשוף פשעים, אלא גם להעלימם. בעידן של שטף המידע שמציף את הרשתות ואת התודעה, דווקא ההתערבות היא זו שמקנה תוקף לתמונות, גואלת אותן משכחה והופכת אותן לעדות.

 כרטיס: 40 ש"ח / לינק לרכישה: https://ironitrehovot.expo.co.il/FastRegister.aspx?seif=2112401

להצטרפות בזום : 20 ש"ח / לינק לרכישה: https://ironitrehovot.expo.co.il/FastRegister.aspx?seif=2112402

(לפרטים נוספים: betmichal.office@gmail.com)