הגדר העבה ביותר, שלכאורה אי אפשר לחצותה, היא הגדר הביולוגית בין המין האנושי ובעלי חיים אחרים. רובנו תופסים את עצמנו כיצורים נפרדים לגמרי מעולם החי. שירת הייקו נכתבה על מאות רבות של בעלי חיים – מחרקים ודו-חיים ועד ציפורים ויונקים. הגישה הבסיסית של שירה זו, שמקורה בזן בודהיזם ואולי בחמלה שקודמת לכל אסכולה, היא שאין להבחין באופן נחרץ כל כך בין אדם לחיה. שיחה שמנסה לברר את העמדה הלא-מפרידה שביסוד השירים האלה ולהדגימה בשירים. משתתפים, דרור בורשטיין והמשורר והמתרגם ד"ר איתן בולוקן.