החיפוש אחר כתב ידו של האמן כהמשך לביטוי אישי ואותנטי העושה שימוש במלאכות יד מסורתיות (רקמה, סריגה, קשירה, תפירה ואריגה) הפך לנפוץ ולמקובל בעולם האמנות כסוג של אמירה אידאולוגית, נוסטלגית, אקולוגית וכביקורת חברתית. שלוש האמניות המשתתפות בתערוכה משוחררות מחשיבה מסורתית הקשורה לחומרים ולשיטות עבודה שהן מורגלות בהם והן בוחנות שאלות על המלא והריק, החיצוני והפנימי, האישי והאינטימי לעומת הפוליטי-חברתי, החושני והגשמי לעומת הרוחני והעל-תודעתי.  

 

הכניסה חופשית

 

אוצרת: כרמית בלומנזון